הסיבות יכולות להיות רבות ומגוונות, החל ממתחרים, וכלה בשינוי טעמי הלקוח,

ובדרך אופציות נוספות שיכולות להסביר את מה שנראה כשינוי בכללי המשחק.

קחו כדוגמא את עולם ההשכלה הגבוהה. ניתן לראות שינוי שהולך ומכרסם באוניברסיטאות,

וירידה במספר הסטודנטים הנרשמים לאוניברסיטאות.  למעשה, ע"פ נתוני הלמ"ס, תוך עשור ירד מספר המועמדים לאוניברסיטאות ב 12.2%.

(בשנה החולפת נרשמה עלייה  של אחוזים בודדים בהרשמות- לאור פנייה למגזר הערבי והמגזר החרדי.)

מה קרה?

המחשבה הראשונה יכולה להיות- יש מכללות! סטודנטים פוטנציאליים מצאו חלופות אחרות ללימודים. 

זה יכול אכן להסביר חלק מהעניין. יש כיום כ 65 מוסדות אקדמאיים המתחרים על קליטת סטודנטים.

ע"פ נתוני הלמ"ס  בשנת הלימודים תשע"ז  (2016/17) היו כ 32 אלף מועמדים לתואר ראשון באוניברסיטאות,

לעומת כ 42 אלף במכללות האקדמאיות הציבוריות והפרטיות.

לצורך השוואה-עם קום המדינה היו בה רק 2 מוסדות להשכלה גבוהה, ולמדו בהם רק 2000 סטודנטים.

בבדיקה יותר מעמיקה נראה, כי בזה לא תמה הבעיה. יש מעבר לכך.

על רקע הצפי, שבשנים הקרובות מספר הסטודנטים לא יגדל, מתברר מרכיב נוסף בפאזל.

אין עוד לקוחות פוטנציאליים רלבנטיים. פלח השוק הרלבנטי- מוצה.

(סבר פלוצקר, ידיעות אחרונות, 2016 )

אין גידול בפלח הזה לשנים הקרובות.

אז מה עושים?

בשלב הראשון- חשוב לזהות נכון את הבעיה.

בשלב השני- לחשוב על פתרון.

כבר שנים שמוסדות השכלה רבים מפספסים את הנקודה, ונלחמים על גיוס סטודנטים חדשים.

רבים על לקיחת נתח מעוגה שהולכת וקטנה.

הם משקיעים משאבים בשאלה- כיצד ניתן לגייס עוד סטודנטים?

בעוד שהשאלה הנכונה צריכה להיות- כיצד ניתן להרוויח יותר?

נאמר כבר- שאלת חכם חצי תשובה.

כדי להתחיל לפעול לכיוון פתרון , חשוב לזהות את מקור הבעיה , ומשם להמשיך.

אפרת בן עמי שרעבי

(יועצת שיווק ומרצה לשיווק באונ' הפתוחה למעלה מ 20 שנה)